קסמי המדבר במצפה רמון בחסות החורף: רשמים והמלצות
למצפה רמון בחרתי להגיע עם משפחתי דווקא בחורף. ולא סתם חורף, סוף ינואר. הכתבה הבאה תסכם את רשמיי והמלצותיי לבילוי משפחתי באזור, ספציפית לעונה זו.
נפתח באירוח ונעבור לאטרקציות. ביקשתי לבדוק מה הרעש הגדול סביב רשת אכסניות אנ"א. התאכסנו באנ"א מצפה רמון, שהיתרון הכמעט יחידי שלה הוא מיקומה – צמוד למרכז המבקרים, חי רמון ומסעדת צוקים. אולם, בהתחשב בכך שהאטרקציות של מצפה רמון כה סמוכות זו לזו, היתרון הזה מאבד מערכו. חוויית האירוח בינונית לגמרי. החדרים שקיבלנו מחודשים ונעימים, מים חמים סביב השעון, שירותים ואמבטיה צמודים, מגבות, מטבחון ומיטות קומותיים מתקפלות, שולחן, כסא, וטלוויזיה עם ערוצים בסיסיים. אבל, מי שמנהל את הקבלה מתפעל גם את חדר האוכל. בערב שישי התארחה במקום אולפנה שחברותיה הקימו רעש ניכר והמקום החליט להפריד בין חדרי האוכל. כתוצאה מכך, למשפחות לא היה בופה אלא הגשה לשולחן. יצוין, כי הוגש שפע רב של אוכל, רמתו מסעדת פועלים ממוצעת. אם נתעלם מקנקן שבור וכוס מקושטת בליפסטיק לא שלנו, באופן כללי הרמה היתה סבירה אך לא יותר מכך. ארוחת הבוקר דלה אם כי מספקת לבעלי דרישות צנועות. חדר האוכל אינו נקי, וכמי שמגיעה בין היתר מענף המלונאות אני מוכנה לחתום על כך שמי שמפעל אותו לא בא מאותו תחום. נקודה נוספת, המזגן בחדרנו נכנס למצב השהייה באחד הלילות הקרים ביותר, אך קיבלנו מפזר חום עד שיחזור לפעולתו. במידה שהדבר מהותי עבורכם, האכסנייה לא מציעה כל מתקני נופש, למעט חצר אחורית מטופחת שניתן לנצל בימים יפים. הצוות עצמו בעל רצון טוב, אנשים נעימים וחייכנים. אם תשאלו אותי, לא מאמינה שנחזור למקום. באותה נשימה אציין, כי במרכז המסחרי נבנית בימים אלה מלונית חדשה, שווה לעקוב. עוד אפשרויות לינה מעבר לחוות הפזורות באזור: קלאב רמון, פונדק רמון, מלון בראשית היוקרתי.
אטרקציות – אורבני:
מרכז מבקרים רמון: נקודת המוצא שלכם. מרכז מבקרים רמון נמצא אחרי מלון בראשית, על שפת המכתש. מדובר בסיור קצר, כשעה אורכו, בין ארבעה אולמות, שניים מהם עוסקים באילן רמון ז"ל, השניים האחרים מתמקדים במכתש עצמו. הסיור מעניין הן עבור מבוגרים והן עבור ילדים. הוא מבוצע עצמאית כשאת המסלול והזמנים מכתיב שעון ואנשי צוות הממוקמים בתחנות השונות. בקבלה הצטיידו במפה של האזור והתייעצו עם הצוות לגבי כל שאלה. מחוץ למרכז המבקרים תמצאו שביל המוביל לנקודת תצפית מרהיבה על המכתש, אחד מקסמיו המרהיבים של המדבר ושל מדינתנו בכלל. קשה לתאר במילים את חוויית המפגש עם נוף המכתש העוצמתי. תנו לטבע לדבר.
עוד במקום: פלנטריום, רובע הבשמים (בררו מראש שעות פתיחה).
לא בתוך מצפה אבל בסביבה: צריף בן גוריון בשדה בוקר. חוויה מעניינת, חינוכית, מעשירה ועבורנו המבוגרים גם נוסטלגית. לטעמי זו תחנת חובה בהלוך או בחזור. במקום תצפו בסרט אודות ראש הממשלה הראשון, תתוודעו לאיש ולעשייתו באמצעים טכנולוגיים ותחוו פעילות בסגנון חדר בריחה שתגרום לכם להכיר מקרוב את סביבת מגוריו.
אטרקציות – טבע ובעלי חיים:
יעלים: במצפה רמון יעלים מסתובבים חופשי. הם רגילים לחברת בני אדם ונעתרים לליטוף. אל תשכחו שאין להאכיל בעלי חיים, בטח שלא במזון שאינו תואם את תזונתם.
חי רמון: חי רמון צמוד למרכז המבקרים. סיור בו בהחלט היה בתכנון שלנו, אך בשל בעיית מפתחות המקום לא נפתח. כן כן, מה שקראתם. בכל מקרה, אם אתם כבר שם כמובן שכדאי להיכנס. שני האתרים, אגב, מתופעלים על ידי רשות הטבע והגנים.
חוות האלפקות: חוות האלפקות ממוקמת כרבע שעה ממרכז מצפה רמון. סיפורה של החווה הוא יזמות מדהימה, של זוג צעיר, שלפני כ 35 שנה התאהב בזן הזה, והטיס ארצה כמעט 200 אלפקות. החווה כוללת גם לאמות (קרובות משפחה), עיזים, חמורים, גמל, אווזים, ארנבים וכלבים ידידותיים. במקום תקבלו הדרכה על הסיפור שמאחורי הקלעים, תבקרו בבית צמר, תתוודעו לתוצרת של החווה, תאכילו אלפקות ולאמות, ואפילו תרכבו על לאמה. אשתף אתכם, שבעבר ביקשתי לסגור במקום לינה עבור הקהילה שלי, "מדן ועד עינת", אך נתקלתי בשירות גרוע ביותר. פעמיים. הפעם הגעתי למקום בלי לומר להם מי ומה אני. היה זה יום חורפי קר כשענני גשם עמדו בשמים. מי שקיבל את פנינו לא שש לגלות מבקרים בשער והיתה לי תחושה של דה ז'ה וו. אולם כשאנשי הצוות הבינו שעד שהגענו הלום לא נסוב בקלות, קיבלנו יחס חם וביתי, בעיקר ממיקה ומצור. עד כדי כך, שלמחרת חזרנו לביקור קצר נוסף כדי להשלים את שלא הספקנו בשל הגשם. הפעם הלאמות נעתרו אך בקושי לרכיבה והסיבוב היה קצרצר. בסופו של דבר, אני מאמינה שביקור באזור חייב לכלול גיחה לחווה, ולו בשל ההשראה שמעורר הסיפור המשפחתי. עלות כניסה: 30 ש"ח. רכיבה: 20 ש"ח.
המנסרה: נסיעה קצרה ממרכז מצפה רמון תוביל אתכם לאתר המנסרה המיוחד. או בשמו השני: הנגרייה. פלא של הטבע שעל נסיבות היווצרותו תלמדו מן השילוט במקום. המנסרה היא למעשה גבעה גדולה שמורדותיה גדושים בסלעים כהים בעלי תצורה ייחודית, הנראים כאילו נוסרו במיוחד. אל הגבעה מטפסים באמצעות מדרגות מובנות. בחורף קריר למעלה, הצטיידו בכובעים ובלבוש חם. בנקודה הגבוהה ביותר אליה מגיע המסלול עימדו לרגע, האזינו לשקט ופשוט סיפגו את כל היופי הזה פנימה.
אתר אבן, רוח, מים: דקות ספורות משם (ברכב) תמצאו את האתר המפורסם, בו יוכלו הילדים לאסוף חול צבעוני (הצטיידו מבעוד מועד בבקבוקים). החולות הובאו למקום במיוחד ונערמו בערימות נפרדות. לאחר גשמים לא ממש ניתן להבחין בהבדלי הצבעים וקשה לאסוף חול לתוך בקבוקים, לתשומת לבכם. במקום משתרע אגם קסום המספק תחושה של נווה מדבר.
פארק צבעי רמון: האתר הבא בדרככם. ציר חדש שפתחה רשות הטבע והגנים. אל תחפשו אותו בווייז, כי תגיעו לאתר בטחוני שלא נזכיר את שמו. אחרי "אבן, רוח, מים" תמצאו אותו משמאלכם. השילוט הקיים במקום כרגע הוא: הקרן לשיקום מחצבות. זהו שער הכניסה אל עולם קסום וצבעוני שרק הטבע יכול היה לייצר. המסלול הממונע, כ 7 ק"מ אורכו, יחשוף בפניכם תהליכים גיאולוגיים ושכבות קרקע מגוונות, נקודות תצפית יפהפיות אל נחל רמון, הר ארדון ועוד, ויסתיים בחאן בארות.
עין עבדת: במידה שמזג האוויר מאפשר גשו לעין עבדת. מדובר בפנינה של ממש. שימו לב שאין לדרוך במים ואין לאכול בשמורה מטעמי הגנה על בעלי החיים השוכנים במקום. הצטיידו בנעליים נוחות. המסלול אינו ארוך ודרגת הקושי שלו קלה. מתאים לבני 4 ומעלה, קטנים יותר יזדקקו לתמיכה / מנשא. המראות מרהיבי עין ומרוממי נפש. מבחינת מיקום מומלץ לשלב עם צריף בן גוריון.
קולינריה:
מסעדת צוקים: מסעדה נאה השוכנת על שפת המכתש ומשקיפה אל הנוף המרהיב שלו, במתחם של מרכז המבקרים, סמוך למלון בראשית. ביקרנו במקום פעמיים. בפעם הראשונה השירות היה איטי ומבולבל עקב קבוצה גדולה ששהתה במקום, והמבורגר שהוזמן הגיע שרוף. בפעם השנייה (בשל ההיצע המוגבל במצפה נתנו למסעדה הזדמנות שנייה) חווינו חוויה מתקנת מכל הבחינות. מנות מומלצות: קוסקוס ירקות בשר, מיקס בשרים, סחלב. ללקק את האצבעות! המסעדה מציעה גם מנת ילדים בשרית. מסרו ד"ש לאושר ולפאדי מהאמא של התאומות 🙂 תמונות מצורפות.
מסעדת הקצה: מסעדה בשרית הממוקמת ברובע הבשמים. הגענו, נוכחנו בתפריט הדל והבלתי מוסבר, עזבנו. מקומיים מגדירים אותה כמסעדה בינונית ברמת מסעדת פועלים פשוטה. תיירים נוטים להמליץ עליה. אני אישית אוהבת מאד מסעדות פועלים אבל זו לא עשתה חשק, לא קולינרית ולא ויזואלית.
גלידה גולדה: במרכז המסחרי, ליד פיצה האט. סניף מצוין. טיפה מתבלבל להם כשמגיעים יותר מדי שולחנות אבל היה נעים וטעים ובעיקר פתוח בשבת.
מסעדת החבית: המסעדה המככבת בהמלצות. לא הצלחנו להתרשם ממנה שכן היא איננה פועלת בשישי ובשבת.
נ.ב, אל תשכחו להצטייד ב"מדן ועד עינת" – הדיסק / דיסק און קי שאף נסיעה ברכב המשפחתי לטיול בארץ אינה שלמה בלעדיו. תמצאו בו שירי דרך לצד משחקי גיבוש משפחתי וחידוני ידע שיחזקו את ידיעת הארץ בקרב הנוסעים ויקנו להם ערכים של טיול בטוח והגנת הסביבה. הדיסק מומלץ של מדריכות הורים כמיכל דליות ושלי מרציאנו, זוכה לחיבוק מהתקשורת ונמכר גם ברשת צומת ספרים ובחנויות הנוחות של תחנות הדלק המוכרות דיסקים.
מדן ועד עינת – לפרטים ורכישה ישירה לחצו כאן