מוארת

עינת הולנדר

תומר מתנה

צחי שלמה

כשהאדמה בערה תחת רגליי 
ניצבת לצדי, אהובתי, הגנת עליי 
חירפת נפשך בשבילי מול העולם 
שידברו, שידברו כולם 
ואני אפילו לא ביקשתי 
שתספגי את האש למעני 
מהאהבה שלך נשרפתי 
מדמעותייך על יגוני 

מוארת 
לא אמצא באף אחת אחרת 
את הטוהר המוחלט 
את מה ומי שאת 
מולך כוכב ישפיל מבט 
מוארת 
כי הוא חיוור כשאת זוהרת 
את שלי, אהובתי, מוארת 

כשאף אחד לא נתן לנו סיכוי 
לא נשברת, באמת לבך שבוי 
ואף שפנייך נקיות מקמטים 
את חכמה יותר מרוב האנשים 
והיום את סלע קיומי 
מכילה אותי יותר טוב מעצמי 
לא אשכח למי אני שייך 
אם לא את אז מי?