מקנא

Adam Baptiste, Alexander Papaconstantinou

יוסי אזולאי

לא מבין מה פתאום 
את חושקת בו. 
זה סיוט של חלום: 
את נושקת לו. 
מה עובר לך בראש 
כשהוא סוגר ונוגע בך? 

מועדון אפלולי, 
די-ג'יי מטורף, 
המבט בעינייך 
קצת מכושף… 
את רוקדת מולו 
עד שאני מאבד אותך. 

כשתעברו ברחוב 
מדי קרוב 
זה יגרום לי לקנא (לקנא). 

בחלונך דולק אור, 
הוא יישאר עד הבוקר. 
מה הוא עושה לך? 
אני רועד פה מקור 
וזה עולה לי ביוקר 
כי מקנא לך. 

כי אני מקנא 
כי אני מקנא 
כי אני מקנא 
כן, אני מקנא 
כי אני מקנא 
כי אני מקנא 
כי אני מקנא 
כן, אני מקנא 

תאוות בשרים 
וחטאי הגוף, 
לבבות נשברים, 
הכאב חשוף. 
אני מביט מהצד 
ואין לי איך לעצור את זה. 

תתחרטי, תתעשתי, 
אין בו שום דבר. 
כולו גימיק שחוק 
שזמנו עבר. 
אצלי הכל אהבה – 
תדעי שאין עוד אחד כזה. 

כשתעברו ברחוב 
יותר מדי קרוב 
זה יגרום לי לקנא (מקנא). 

בחלונך דולק אור, 
הוא יישאר עד הבוקר. 
מה הוא עושה לך? 
אני רועד פה מקור 
וזה עולה לי ביוקר 
כי מקנא לך. 

כי אני מקנא… 

המסר כבר הופנם, 
בואי חזרה. 
הייתי מטומטם, 
קרה מה שקרה. 
נכון, אולי טעיתי, 
עכשיו זה ישתנה, 
מבטיח לעולם לא 
לגרום לך לקנא… 

בחלונך דולק אור, 
הוא יישאר עד הבוקר. 
מה הוא עושה לך? 
אני רועד פה מקור 
וזה עולה לי ביוקר 
אני מקנא לך. 

בחלונך דולק אור, 
הוא יישאר עד הבוקר. 
מה הוא עושה לך? 
אני רועד פה מקור 
וזה עולה לי ביוקר 
כי מקנא לך. 

כי אני מקנא…